מי זכאי לקבל מהמדינה מצבה ומענק פטירה ?
פטירתו של אדם קרוב זה טראומה קשה מאוד, שלצערנו הרב כולנו עוברים בשלב זה או אחר בחיים, ובתקווה בשלב כמה שיותר מאוחר.
יחד עם זאת, עצם ההתמודדות עם האבל איננה האתגר היחיד שהמשפחה צריכה להתמודד איתו לאחר האירוע הטרגי.
בראש ובראשונה יש לדאוג לקבורתו של הנפטר. סידורי הקבורה, ובמיוחד הצבת המצבה, אינם זולים. למעשה כל אדם זכאי לקבל מצבה ומענק פטירה מהמדינה.
מדינת ישראל מכירה בזכותו של כל אדם לקבורה הולמת, ולכן היא משתתפת בהוצאות המשפחה בכל הנוגע לסידורים שלאחר פטירה.
לאחר פטירה, בן/בת הזוג או ילדו של הנפטר/נפטרת מקבל/ת מענק פטירה מהביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בקשיים הנפשיים הכרוכים בחוויה הקשה של אובדן קרוב משפחה ולכן מקלים על התהליך של קבלת מענק פטירה ומשלמים אותו באופן אוטומטי, ללא צורך בתביעה מיוחדת.
תשלומים הכרוכים בפטירה
ככלל, המשפחה משלמת על המצבה, וכל שאר ההסדרים וההוצאות המרכזיות מוטלות על המדינה.
מענק פטירה מהווה סוג של השתתפות המדינה במימון המצבה, שכן אין מימון ישיר למצבה.
חברת רמי מצבות מציעה לקרובי משפחת הנפטר מצבות רבות, וניתן להתאים את סוג המצבה לתקציב המשפחה.
חשוב ביותר לציין כי ישנם אנשים חסרי מצפון המנצלים את מצוקת המשפחה על מנת לגבות כספים במרמה.
מרבית הוצאות הקבורה ממומנות על ידי המדינה ולכן אין לשלם לאף אחד, אלא אם כן מדובר בחברה מוכרת ומסודרת,
אשר מציעה לכם שירות מוגדר שכרך בתשלום ואינו נמצא באחריות המשפחה.
מי אינו זכאי לתשלום מענק פטירה
המוסד לביטוח לאומי מתפקד כמו חברת ביטוח. האדם צריך לשלם פרמיה על מנת לממש את זכויותיו.
בצורה זו, אדם שלא שילם לביטוח הלאומי, שולל ממשפחתו את הזכות למענק פטירה.
יתרה מזאת, עלויות הקבורה יהיו מוטלות על המשפחה ללא מימון המדינה.
זוהי אחת הסיבות למה חשוב לוודא כי כל התשלומים לביטוח הלאומי מוסדרים בהתאם.
למשפחה עומדת הזכות לקבור את יקיריה בחלקה מסוימת, זאת מתוך סיבות רבות, כמו למשל קירבה למשפחה,
קבורה בקרבת בן/בת זוג ועוד. במצבים הללו, על המשפחה לקחת את הוצאות הקבורה על עצמה.
נושא נוסף שהתפתח לאחרונה זה קבורה חילונית, או לחילופין קבורה מיוחדת כמו שריפת גופה.
במקרים הללו המשפחה מקבלת מענק פטירה רגיל, ועליה לדאוג לכל ההסדרים וההוצאות בעצמה.
במקרים הללו העלויות גבוהות מהרגיל, כי המשפחה גם משלמת על הוצאות הובלה נוספת.
מקורות נוספים למימון הסדרי לוויה ומצבה
פרט למענק פטירה, ישנם כמה מענקים נוספים שניתן להשתמש בהם לצורך סיוע במימון הוצאות לוויה.
קודם כל, במידה ומדובר במותו של אדם מבוגר, הוא זכאי לתשלום קצבת זקנה אחרונה עבור החודש האחרון.
בנוסף, קצבת שיירים ניתנת לבן/בת זוג תלויים כלכלית או לילד עד לסיום הצבא.
שני מקורות אלו יכולים לסייע למי שאחריות הקבורה מוטלת עליו לביצוע כל ההסדרים הדרושים.
המוסד לביטוח לאומי מממן הקמת מצבה רק לאדם בודד וערירי שאין לו קרובים מדרגה ראשונה (בן זוג, ילדים, אחים וכדומה).
חברת קדישא אף היא מסייעת למשפחות המתקשות בהוצאות המת מצבה והסדרי הלוויה באמצעות גמ"חים.
לשאלות בנושא מצבה ומענק פטירה מהמדינה אנו נשמח אנו נשמח לסייע לכם ולהדריך אתכם. אנו נסייע לכם לבחור מצבה בהתאם לתקציב שלכם.
מצבה ומענק פטירה מהמדינה
טקסי קבורה לפי ארבעת האלמנטים של הטבע
טקס הקבורה הוא מהטקסים החשובים ביותר בכל תרבות אנושית.
זה הכבוד האחרון שנותנים למת לפני שנפרדים ממנו סופית.
המעניין הוא שכל תרבות פיתחה את הדרך המיוחדת לה לבצע את טקסי הקבורה.
מתברר שקבורה באדמה היא לא הדרך היחידה להיפרד מהיקרים לנו.
אנשים משתמשים בכל ארבע האלמנטים של גלגל המזלות כדי לבצע קבורה: מים, אדמה, אש ואפילו אוויר.
להלן נתאר טקסי הקבורה הנפוצים בעולם וחלק מהטקסים המסורתיים המשתמשים בכל אחד מהאלמנטים.
טקסי הקבורה הנפוצים בעולם
קבורה באדמה:
שיטה זו היא אולי השיטה המקובלת והידועה ביותר לכולנו.
בתרבות סין העתקה, שליטים ואנשים עשירים היו נקברים באדמה כשממון רב היה מוכנס לקברים שלהם.
קבר עם רכוש רב היה חשוב עד כדי כך, שמשפחות שלמות היו מתרוששות בעקבות מותו של ראש המשפחה.
קבורה באדמה מקובלת גם ביהדות, בנצרות ובאסלאם. טקסי קבורה אלו שונים ביניהם,
אך מה שמשותף לכולם זה שהמת מגיע לאדמה, ומעל לקבר מוצבת מצבה.
קבורה באש:
שיטת קבורה זו מקובלת בהרבה מאוד תרבויות בעולם.
התרבות ההודית היא אולי התרבות הגדולה ביותר מבחינה מספרים שבה רווח מנהג הקבורה באש.
טקס הקבורה היה מתנהל סביב הבערת מדורה גדולה סביב הגופה.
מה שמייחד את טקס השרפה ההודי על פני טקסי קבורה אחרים זה מנהג הסאטי.
בעבר הרחוק מקובל היה שאלמנות של אנשים עשירים יקריבו עצמן לכבוד הבעלים שלהן,
ויקפצו למדורת הקבורה שלהם.
כיום מנהג זה מוגר בהודו. טקס קבורה בשריפה ניתן לפגוש היום גם בארצות המערב.
טקס זה מתבצע בדרך כלל בעקבות בקשתו המפורשת של המת בצוואתו.
העפר של המת נשמר בכד קבורה מיוחד, או שמפזרים אותו בים או במקום חשוב עבור האיש שמת.
קבורה במים:
הים הוא מקום קבורתם של המלחים.
כידוע לא ניתן להשאיר גופת מת לאורך זמן ללא קבורה,
ולכן בלית ברירה אחרת, מקום הקבורה היחיד שיש בזמן מסע ארוך באוקינוס זה המים.
בעקבות תכונת הטוהר המיוחסת למים, לנהרות וימים יש תפקיד חשוב בטקסי קבורה.
כך למשל נהר הגנגס בהודו נחשב למטהר נשמות המתים,
ולכן הרבה פעמים מפזרים בו את האפר של המתים.
קבורת "אוויר":
בשם זה ניתן אולי לכנות את קבורת השמים. צורת קבורה זו מקובלת בבודהיזם הטיבטי,
ומי שזוכה לכבוד של קבורת שמים הם האנשים המכובדים ביותר בחברה.
הטקס מתחיל כשכל הכפר מתכנס על גבעה, ואז מבתרים את גופתו של המת.
באותו הזמן הנשרים כבר מתחילים לחוג מסביב לאזור הקבורה, וכשמסיימים את תהליך הביתור,
מסתכלים איך הנשרים אוכלים את הגופה.
הרציונאל שעומד מאחורי הטקס זה שגופו של המת עובר אל השמים,
מקום עם קונוטציה חיובית בכל התרבויות, והנשרים יישאו אותו לכל מקום בעולם.
קבורה – רמי מצבות
בטקסי הקבורה השונים באים לידי ביטוי ההבדלים השונים בין התרבויות האנושיות השונות.
קבורת השמים נשמעת כמנהג ברברי לכל הפחות באזני השומע המערבי. זה מזכיר לנו את סיפור אנטיגונה,
שהייתה מוכנה ללכת אל מותה בשביל למנוע את אכילתו של גופת אחיה על ידי ציפורים וחיות.
שריפת גופות היה טקס שאסרו עליו בארצות כמו בבל העתיקה,
הטמנה באדמה זה הטקס של העניים והבזויים מבחינת הטיבטים.
כל תרבות מוצאת לעצמה את הדרך הנכונה לה לקבור את מתיה,
אך מה שמשותף לכולם זה הרצון לחלוק כבוד אחרון למת.
כיום בארץ נהוג קבורה באדמה, ניתן לבחור אם לקבור את יקירנו בבית עלמין של חברת קדישא או בבית עלמין פרטי או חילוני הממוקמים לרוב בקיבוצים ובמושבים.
אם אתם מעוניינים על טקסי הקבורה הקיימים בישראל, לא קונבציונאלים הניתנים לביצוע בארץ, כגון קבורה רפורמית או בבית קברות קיבוצי,
אל תהססו, פנו אלינו ואנו נשלח לייעץ לכם על האפשרויות שעומדות לפניכם להנצחת זכר יקירכם.
מצבה מיוחדת לטקס קבורה